<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תק"ס</h1>
<h2>דף ח:</h2>
[ב"ק י"ג ע"א] שאני מתנות כהונה וכו' וכי קאמר ר' יוסי הגלילי ממון בעלים בשלמים ותודה ופסח מחיים ובבכור בחוצה לארץ ובבכור בזמן הזה לאפוקי ממעשר דהא כת' לא יגאל. ורבינא הוה מצי לאוקומי נמי דר' יוסי בשלמים ותודה אלא ניחא ליה לאוקומי אפי' בבכור כגון בחוצה לארץ. פר"ח פירשו גירסא אחרת ולא ישרה בעיני. והא בכור בלבד קאמר. פירוש בלבד משמע בכור בעל מום דווקא משום דכת' לא תפדה ונמכר הוא ופליג אדר' יוסי הגלילי ודלא כרבנן נמי בשור שנגח את הפרה שור פסולי המוקדשין דמוקמינן בבכור שהוא פטור דממון גבוה הוא. אי אליבא דר' נתן האמ' אע"ג דאיכא לאישתלומי מהאי משתלם. כת' בספרים האמר כי ליכא לאישתלומי מהאי. לפי גירסת הספרים אי אליבא דרבנן. והכי פירושא גובה מבשרן הכל לפי שאינו גובה מאימוריהן פשיטא דהא אמרי' אע"ג דאיכא לאישתלומי מהאי שיש ידים מוכיחות שהן הזיקו משתלם מן הבשר הכל. איב' אימ' רבנן כו' קמ"ל ואי [בעית] תימא ר' נתן (סתם) [התם] הוא דאמר ליה בעל השור לבעל הבור. אע"ג דרבנן פטרי לבעל הבור לגמרי בשור שנגח את הפרה דתניא שור שדחף את חבירו לבור בעל השור חייב בעל הבור פטור אנא תורא בבירך אשכחית ומן הדין אתה חייב לשלם את הכל משום הכי משלם הכל אבל הכא מי מצי אמר ליה בשר אזיק אמורין לא אזיקו. וס"ד דלא ישלם כנגד אימורין קמ"ל. והלשון האחרון עיקר.
